אוצר מדרשים, מדרש ביום השמיניOtzar Midrashim, Midrash Bayom HaShmini ("on the Eighth Day")
א׳מדרש ביום השמיני
1
ב׳ביום השמיני, כתיב יספת לגוי ה׳ יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ (ישעיה כ״ו ט״ו) נתת שלטנות לפרעה הרשע שמא קראך ה׳? ולא בחרופין וגדופין אמר מי ה׳ אשר אשמע בקולו! נתת שלוה לסנחריב שמא קראך ה׳? לא בחרופין וגדופין אמר מי בבל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה׳ את ירושלם מידי!
2
ג׳ד״א יספת לגוי, נתת שלוה לדוד וברכך, ויברך דוד את ה׳ (דהי״א כ״ט י׳), נתת שלוה אל שלמה וברכך, ברוך ה׳ אשר נתן מנוחה לעמו ישראל (מ״א ח׳ נ״ו), וכן לדניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא (דניאל ב׳ כ׳) (עי׳ ילקוט ח״א סי׳ תשפ״ב וח״ב סי׳ רפ״ז ובמ״ר פכ״א). רחקת כל קצוי ארץ, א״ר לוי בדקת כל קרוביך בדקת כל רחוקיך, קרבת קרוביך קרוב ה׳ לכל קוראיו (תהלים קמ״ה י״ח) ורחקת רחוקיך, רחוק ה׳ מרשעים (משלי ט״ו כ״ט).
3
ד׳ד״א יספת לגוי, או״ה אתה נותן להם אידם הן אוכלין ושותין ופוחזין ונכנסין בתרטיות ובבתי קרקסאות ומכעיסין אותך, אבל ישראל אתה נותן להם ימים טובים ואוכלין ושותין ושמחין ונכנסין לבתי מדרשות ובתי כנסיות ומרבין תפלות ומוספין ומרבין בקרבנות, ולפיכך צריך הכתוב לומר ביום השמיני.
4
ה׳לוה רשע ולא ישלם, א״ר יצחק שלשה הן שקרואין רשעים אלו הן: הפושט ידו על חבירו, והלוה ואינו משלם, ומי שהוא בעל מחלוקת. הפושט ידו על חבירו שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך (שמות ב׳ י״ג) ולא שהכהו בלבד אלא אפילו הגביה ידו, שלא אמר למה הכית אלא תכה. אמר רבי שמואל אף מי שהוא מעיז פניו נקרא רשע שנאמר העז איש רשע בפניו (משלי כ״א כ״ט). והלוה ואינו משלם שנאמר לוה רשע ולא ישלם. ומי שהוא בעל מחלוקת שנאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה (במדבר ט"ו כ״ז). ד״א לוה רשע אלו אומות העולם שהם אוכלים ולא מברכין, וצדיק חונן ונותן אלו ישראל שאוכלין ומברכין (עי׳ ילקוט ח״ב סי' תש"ל).
5
ו׳ר׳ אליעזר אומר ג׳ דברים מבטלים גזרה קשה, ואלו הן: תפלה ותשובה וצדקה, ושלשתן בפסוק אחד, ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו תפלה ויבקשו פני [זו צדקה שנאמר אני בצדק אחזה פניך תהלים י״ז ט״ו], וישובו מדרכיהם הרעים [זו תשובה] ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם (דהי״ב ז׳ י״ג י״ד). רב הונא אמר אף שנוי השם ושנוי מעשה (בתנחומא פ׳ נח: ומעשים טובים), שנוי השם מאברהם שנאמר ולא יקרא עוד את שמך אברם (בראשית י״ז ה׳) שאינו מוליד אלא שמך אברהם שמוליד, וכן שרה. שנוי מעשה מנינוה שנאמר וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה (יונה ג׳ י׳). ויש אומרים אף שנוי מקום מאברהם שנאמר לך לך. רבי אומר אף התענית שנאמר יענך ה׳ ביום צרה (עי׳ ר״ה ט״ז:). רבה בר מחסיא אמר יפה תענית לחלום כאש לנעורת, רב יוסי אמר אפילו חלום בן יומו ואפילו בשבת (שבת י״א. ותענית י״ב: ומדרש קהלת פ׳ ביום טובה בנוסחאות שונות).
6
ז׳גם את זה לעומת זה עשה האלקים, עשה הקב״ה צדיקים ורשעים, שנאמר ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. ר׳ פנחס אומר מפני מה ברא הקב״ה צדיקים ורשעים כדי שיהיו מכפרים אלו על אלו, ע״ש גם את זה לעומת זה וגו׳. ד"א ביום טובה היה בטוב אמר ר׳ תנחום ביום טובה של חבירך היה עמו לטובה וביום רעתו ראה האיך לעשות עמו חסד, וכן היתה עושה אמו של ר׳ תנחום כשהיתה לוקחת ליטרא של בשר לוקחת אחת לה ואחת לעניים. מפני מה ברא הקב״ה עניים ועשירים כדי שיהיו מפרנסים אלו לאלו. ע״ש גם את זה לעומת זה וגו' ד״א ביום טובה ביום טובתה של תורה היה עמה בטוב וביום רעה ראה לכשיגיע אותו היום שנאמר פחדו בציון חטאים (ישעיה ל״ג י״ד). תהא מן הרואים ולא מן הנראים, תהא מאותן שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, ולא מאותן שנאמר כי תולעתם לא תמות. ומפני מה ברא הקב״ה גיהגם וגן עדן כדי שיהיו מצילות זו מזו (גרסת קהלת רבה מציצות), וכמה ריוח ביניהם טפח, ורבנן אמרי שתיהן שוות. א״ר לוי אמר הקב״ה לישראל בני! אותן הקרבנות שכתבתי לכם בתורה היו זהירין בהן שאין לכם פרקליט טוב לירידת גשמים יותר מן הקרבנות, לפיכך הוצרך הכתוב ביום השמיני עצרת.
7
ח׳סליק
8